מדינת ישראל היא מדינה סוציאלית הלוקחת על עצמה לדאוג לאזרחיה גם לאחר גיל הפרישה, ולהעניק להם איכות חיים מכובדת וסבירה, אולם מטבע הדברים כאשר מדובר במקרים מורכבים הבירוקרטיה והדרך אל הנחלה היא ארוכה. אדם סיעודי הזקוק למטפלת בביתו, יצטרך קודם לכן להוכיח זאת בשורה של מבחנים הנוגעים לתפקודו היום יומי.
תחילתו של התהליך היא בהגשת טפסי תביעה בסניף הביטוח הלאומי באזור המגורים של הקשיש. את הטפסים ניתן למצוא באתר הביטוח הלאומי, לבקש אותם טלפונית במוקד השירות או לקבלם בהגעה לסניף. טופס התביעה כמובן לא חייב להיות מוגש על ידי הקשיש עצמו שבמקרים רבים מדובר בתפקוד שאבד לו, אלא ניתן להגשה גם על ידי קרוב משפחה, אפוטרופוס, עובד סוציאלי, אחות וכדומה. לטופס התביעה יש לצרף את חוות דעתו של הרופא המטפל וכל מסמך רפואי רלוונטי המעיד על אי כשירותו ותפקודו של הקשיש. נוסף על כך יש לצרף למסמכים גם אישורים על הכנסות ויכולת כלכלית להם ישנה השפעה על ההחלטה.
בשלב הבא, עם הטיפול במסמכים, יישלח לבית הקשיש (במרבית המקרים) פקיד מטעם הביטוח הלאומי שמטרתו היא לבחון את המצב בפועל ולאמת את ההצהרה והמסמכים שהוגשו. מבחן התלות יבחן מספר פרמטרים בתפקוד הקשיש ובתלות שלו בעזרת אדם אחר בפעולות אשר נחשבות לפעולות יומיומיות:
- להתלבש באופן עצמאי
- הליכה חופשית בבית
- רחצה וניקיון אישי
- אכילה
- עשיית צרכים
היה ומדובר בעיוור בעל תעודת עיוור שמתגורר לבדו, יהיה פטור מהבדיקה ומהצורך להוכיח את מוגבלותו. מעבר לכך, קשיש בין למעלה מתשעים שנים אשר יציג אישור מרופא גריאטרי מוכר על ידי הביטוח הלאומי לחוסר תפקודו ולמוגבלותו יהיה אף הוא פטור מבדיקת התלות.
תהליך הבדיקה הוא תהליך המצריך שיח ומענה לשאלות ומשום כך הקשיש זכאי ואף מומלץ שיהיה אדם נוסף מטעמו בעת הבדיקה, שיגן עליו לצד סיוע בשיתוף הפעולה.
היה ואישר הביטוח הלאומי בסופו של תהליך את הגדרתו של אדם קשיש כסיעודי ומוכר בצורך לעזרה בתפקודו היום-יומי, יאושר לו סיוע על ידי מטפלת סיעודית על פי פרמטרים מוגדרים מראש., או לחילופין לבחירתו ועל פי מצבו הרפואי, מימון לביקור במרכז יום לקשיש שם יקבל מענה לצרכיו, או תקציב לרכישת מוצרי ספיגה ומוצרים אחרים שנועדו להקל עבורו את איכות החיים. במרבית המקרים כאשר הקושי בתפקוד היום יומי הוא אמתי המטפלת הסיעודית שתגיע לבית ותסייע בעדו לתפקד בסביבתו הטבעית תהיה הפתרון המתאים.